דילוג לתוכן המרכזי

עורך דין מחלות מקצוע: הכרה ומימוש זכויות

בדיקת הקשר בין המצב הרפואי לעבודה, בניית התשתית העובדתית וליווי בהליך ההכרה.

כאשר תנאי העבודה פוגעים בבריאות

תנאי עבודה קשים, חשיפה ממושכת לחומרים או לרעש, או תנועות חוזרות לאורך שנים, עלולים לפגוע בבריאות גם כשאין אירוע חד פעמי שאפשר להצביע עליו. משרד עו״ד יעקב מליק באשדוד מלווה עובדים ועובדות שחושדים שמצבם הרפואי קשור לעבודתם, בבדיקת המקרה, בבניית התשתית העובדתית והרפואית ובהגשת תביעה להכרה מול המוסד לביטוח לאומי.

כדאי לבדוק קשר אפשרי לעבודה כאשר קיימת תלונה רפואית שהופיעה או החמירה בתקופת העבודה, והעיסוק כלל חשיפה ממושכת לגורם מזיק מסוים כמו רעש, חומרים או תנועות חוזרות. ניתן לבדוק את המקרה גם כשחסר תיעוד: יכולת ההוכחה בפועל נבחנת בנפרד, בהתאם למה שקיים. קיום תלונה אינו מבטיח הכרה: ההחלטה תלויה בבדיקת הנסיבות, בתיעוד ובהערכה רפואית פרטנית לכל מקרה.

מחלת מקצוע, מיקרוטראומה ותאונת עבודה

שלושת המושגים מתארים דרכים שונות שבהן פגיעה עשויה להיות מוכרת כקשורה לעבודה. ההבדל ביניהם משפיע על אופן ההוכחה הנדרש.

מחלת מקצוע

מה זה: מחלה המופיעה ברשימה סגורה בתקנות הביטוח הלאומי, יחד עם תנאי החשיפה והעיסוקים הרלוונטיים לה.

מה נדרש להוכיח: התאמה לרשימה הסגורה ולתנאים הנלווים אליה, כפי שנקבעו מראש בתקנות.

מיקרוטראומה

מה זה: דוקטרינה שפותחה בפסיקת בתי הדין לעבודה, לפגיעה הנוצרת מצבירה של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן נגרמת מפעולה חוזרת ואינה מהווה בפני עצמה אירוע מוגדר, ושאינה נכללת ברשימת מחלות המקצוע.

מה נדרש להוכיח: תשתית עובדתית מדויקת של הפעולה החוזרת, ובהתאם קביעה רפואית נפרדת התומכת בקשר בין תנאים אלה לבין הליקוי. תיאור כללי של עבודה מאומצת או של תנועות חוזרות, ללא תשתית עובדתית מדויקת וללא קביעה רפואית תומכת, אינו מספיק.

תאונת עבודה

מה זה: תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. גם תאונה בדרך אל העבודה או ממנה, וכן נסיבות נוספות המנויות בחוק, עשויות להיות מוכרות, בכפוף לתנאים שנקבעו לכל אחת מהן.

מה נדרש להוכיח: התרחשות תוך כדי העבודה ועקב העבודה, או עמידה בתנאים הקבועים בחוק לאחת הנסיבות הנוספות המוכרות. הרחבה נפרדת בעמוד תאונות עבודה.

כיצד מתעדים את העבודה והחשיפה, ואילו מסמכים כדאי לרכז

  • תיאור התפקידים ומקומות העבודה שבהם עסקתם לאורך השנים הרלוונטיות.

  • תיאור הפעולות שביצעתם בפועל, כולל תדירות ומשך, ולא רק אופי העבודה באופן כללי.

  • פרטים על חשיפה לרעש, לחומרים או לתנאים אחרים שעשויים להיות רלוונטיים למקרה שלכם, וכן אמצעי מיגון שהיו בשימוש.

  • מועד הופעת התסמינים הראשונים, ומהלך הבירור הרפואי מאז.

  • תיעוד רפואי עדכני והיסטורי, מסמכי העסקה ותיעוד חשיפה ככל שקיימים, ובדיקות רפואיות רלוונטיות.

הרשימה מותאמת למה שעשוי לסייע במקרה הספציפי, ואינה רשימת מסמכי חובה אחידה. לא כל פריט נדרש בכל מקרה, ויש להימנע ממידע שאינו מדויק או מתיאור שאינו תואם את מה שקרה בפועל.

ירידה בשמיעה וטנטון עקב העבודה

חשיפה ממושכת לרעש בעבודה עלולה לפגוע בשמיעה. החוק קובע שהכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה מותנית בעמידה בתנאים מיוחדים, ובהם היקף החשיפה לרעש בעבודה, ממצאי בדיקת השמיעה, ומועד הגשת התביעה ביחס לרצף התיעוד הרפואי הקיים.

לטנטון (רעש מתמיד באוזניים) נקבעו בחוק תנאים נוספים, מעבר לתנאי ליקוי השמיעה. בין היתר נדרש שהטנטון יתועד ברשומה רפואית מבעוד מועד, וכן שהפגיעה התפקודית הנובעת ממנו תבוא לידי ביטוי בפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, המתועדות אף הן ברשומה הרפואית. תלונה על טנטון בלבד, ללא תיעוד וללא זיקה מוכחת לחשיפה בעבודה, אינה מספיקה.

ההכרה בליקוי השמיעה או בטנטון כפגיעה בעבודה היא החלטה נפרדת מקביעת דרגת הנכות: רק לאחר ההכרה נבחנת דרגת הנכות בוועדה רפואית. בדיקת העמידה בתנאים שנקבעו בחוק, במקרה ספציפי, מבוססת לא רק על החשיפה ועל תוצאות בדיקות השמיעה, אלא גם על רצף התיעוד הרפואי והמועדים הרלוונטיים לכל תנאי.

כיצד מתנהל ההליך

ההליך מתחיל בבדיקת התשתית העובדתית והרפואית של המקרה: מהות העבודה והחשיפה, התיעוד הרפואי הקיים, והאפשרות לקשר ביניהם. בהתאם לממצאים, מוגשת תביעה להכרה למוסד לביטוח לאומי, הכוללת את מסמכי התביעה, התיעוד הרפואי ותיאור החשיפה בעבודה.

לאחר בחינת התביעה מתקבלת החלטה על ההכרה בקשר לעבודה. אם התביעה מוכרת, בהתאם לצורך מתקיימת ועדה רפואית הקובעת את דרגת הנכות, ובהמשך נבחנת הזכאות לתשלומים הנגזרים מכך. לא כל תיק דומה למשנהו, וקצב ההליך משתנה בהתאם לנסיבות ולעומס.

אם התביעה נדחית, או אם דרגת הנכות שנקבעה אינה משקפת את המצב, מדובר בשתי החלטות שונות: דחיית ההכרה עצמה, לעומת קביעת הוועדה הרפואית. לכל אחת מהן מסלול השגה נפרד, עם מועדים משלו. מידע נוסף על סוגי הוועדות ומועדי הערר מופיע בעמוד הוועדות הרפואיות.

כיצד המשרד מסייע בתביעת מחלת מקצוע

בתחום מחלות המקצוע והמיקרוטראומה אנו מסייעים ב:

  • בירור ההיסטוריה התעסוקתית ומיפוי החשיפות הרלוונטיות למקרה
  • ריכוז התיעוד הרפואי והתעסוקתי הקיים
  • בניית התשתית העובדתית להוכחת הקשר לעבודה
  • הכנת התביעה להכרה מול המוסד לביטוח לאומי
  • הכנה וייצוג בוועדה הרפואית, בהתאם לצורך

שאלות ותשובות בנושא מחלות מקצוע

האם אפשר לבדוק זכאות לאחר שעזבתי את מקום העבודה?

כן, עזיבת מקום העבודה אינה שוללת מראש את האפשרות לבדוק את המקרה. הבדיקה מתמקדת בקשר בין העבודה למצב הרפואי, ולא רק בשאלה אם ההעסקה נמשכת כיום.

מה עושים אם עבדתי אצל כמה מעסיקים?

ריכוז המידע על התפקידים והחשיפות אצל כל מעסיק רלוונטי הוא חלק מהבדיקה. חשיפה מצטברת ממספר מקומות עבודה עשויה להיות רלוונטית, בהתאם לנסיבות.

מה עושים כשחסר תיעוד מהעבודה?

היעדר תיעוד מלא אינו עוצר בהכרח את הבדיקה, אך הוא עלול להשפיע על יכולת ההוכחה. כדאי לרכז כל מידע זמין, ולבדוק יחד אילו מקורות נוספים עשויים לסייע.

האם כל כאב שהתפתח בעבודה נחשב מחלת מקצוע?

לא. מחלת מקצוע מוכרת רק כשהיא נכללת ברשימה הסגורה שבתקנות, בהתאם לתנאים שנקבעו לה. מצבים אחרים עשויים להיבחן במסלולים שונים, כגון מיקרוטראומה, בהתאם לנסיבות.

מה ההבדל בין הכרה בפגיעה לבין קביעת אחוזי נכות?

ההכרה היא ההחלטה שהמצב הרפואי קשור לעבודה. קביעת אחוזי הנכות היא שלב נפרד, המתבצע רק לאחר ההכרה, בוועדה רפואית. שתי ההחלטות נפרדות, ולכל אחת עשוי להיות מסלול השגה משלה.

האם הגשה מאוחרת של התביעה תמיד אפשרית?

לא בהכרח. השהיה בהגשת התביעה עלולה לפגוע בזכאות או בהיקף התשלום הרטרואקטיבי, ולכן מומלץ לפעול בסמוך ככל האפשר לגילוי הבעיה או לקבלת מידע על הקשר האפשרי לעבודה.

חושדים בקשר בין המצב הרפואי לעבודה?

נבדוק את הנסיבות, נסייע בריכוז התיעוד ובבניית התשתית העובדתית, ונלווה אתכם בהגשת התביעה ובהמשך ההליך.

שיחת ייעוץ ואפיון ראשונית - ללא התחייבות.

התקשרו עכשיווואטסאפ